זו בת. לא בן. יש לי הרגשה חזקה שזה בן.
ואז הגיעה הסקירה... "תזמינו אותי לברית" (דר' ברונשטיין, אלא מה?), ידעתי!
כל היום הסתובבתי עם חיוך מאוזן לאוזן... הכי כיף בן בכור :)
9 חודשים חיכיתי בסבלנות.. נרדמתי, קמתי, הקאתי, אכלתי מלא בורקסים, פלאפל, פיצות ומה לא?? (העיקר שבימים כתיקונם אני "לא אוהבת בצקים")...
ואז זה קרה... 1:00 בלילה!
אני: "קום, כואבת לי הבטן"
הוא: "זה צירים?"
אני: "לא יודעת"
הוא: "בואי נמדוד זמנים"
אני (אחרי שעה!): "עכשיו הולכים!!!"
7:55 בבוקר. 8/12/11. בוקר טוב עולם, אני אמא..............:)))
מלא חברים, משפחה, פרחים, מתנות, בייבי קייקס ועוד הפתעות בדמוי שמיכות כחולות למינהן...
בן שלי. גוזל שלי. תינוק שלי. הכל שלי.
אוהבת אותך עד הירח
אמא
מקסים, מזל טוב!! התמונות מהממות!!!
השבמחקמרגש!!
השבמחקתודה :-)
השבמחקבחזרה אלייך! בלוג מתוק! שיהיה בהצלחה!
השבמחקמחכה לראות עוד ממך ומיצירותייך :)
מזל טוב :)
העלת חיוך ענק על שפתיי!
השבמחקתמונות מקסימות!!!